בְּאַרְבָּעָה פְּרָקִים אֵלּוּ,מַשְׁחִיטִין אֶת הַטַּבָּח בְּעַל כָּרְחוֹ;
אֲפִלּוּ שׁוֹר שָׁוֶה אֶלֶף דִּינָרִים,
וְאֵין לוֹ לַלּוֹקֵחַ אֶלָּא דִּינָר,
כּוֹפִין אוֹתוֹ לִשְׁחֹט.
לְפִיכָךְ אִם מֵת,
מֵת לַלּוֹקֵחַ.
אֲבָל בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה,
אֵינוֹ כֵן;
לְפִיכָךְ אִם מֵת,
מֵת לַמּוֹכֵר:
