חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן שֶׁשָּׁחֲטוּוַאֲחֵרִים רוֹאִין אוֹתָן,
חַיָּב לְכַסּוֹת;
בֵּינָן לְבֵין עַצְמָן,
פָּטוּר מִלְּכַסּוֹת.
וְכֵן לְעִנְיַן אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ,
שֶׁשָּׁחֲטוּ וַאֲחֵרִים רוֹאִין אוֹתָן,
אָסוּר לִשְׁחֹט אַחֲרֵיהֶם.
בֵּינָן לְבֵין עַצְמָן,
רַבִּי מֵאִיר מַתִּיר לִשְׁחֹט אַחֲרֵיהֶן,
וַחֲכָמִים אוֹסְרִים;
וּמוֹדִים שֶׁאִם שָׁחַט,
שֶׁאֵינוֹ סוֹפֵג אֶת הָאַרְבָּעִים: