הַלּוֹקֵחַ עֻבַּר חֲמוֹרוֹ שֶׁל נָכְרִי,
וְהַמּוֹכֵר לוֹ,
אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ רַשַּׁאי,
וְהַמִּשְׁתַּתֵּף לוֹ,
וְהַמְּקַבֵּל מִמֶּנּוּ,
וְהַנּוֹתֵן לוֹ בְּקַבָּלָה,
פָּטוּר מִן הַבְּכוֹרָה;
שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ג, יג): « בְּיִשְׂרָאֵל »,
אֲבָל לֹא בַּאֲחֵרִים.
כֹּהֲנִים וּלְוִיִּם פְּטוּרִין מִקַּל וָחֹמֶר:
אִם פָּטְרוּ שֶׁל יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר,
דִּין הוּא שֶׁיִּפְטְרוּ שֶׁל עַצְמָן:
