הַלּוֹקֵחַ בְּהֵמָה מִן הַנָּכְרִי,
וְאֵין יָדוּעַ אִם בִּכְּרָה וְאִם לֹא בִּכְּרָה,
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר:
עֵז בַּת שְׁנָתָהּ, וַדַּאי לַכֹּהֵן;
מִכָּאן וְאֵילָךְ, סָפֵק.
רָחֵל בַּת שְׁתַּיִם, וַדַּאי לַכֹּהֵן;
מִכָּאן וְאֵילָךְ, סָפֵק.
פָּרָה וַחֲמוֹר,
בְּנוֹת שָׁלֹשׁ, וַדַּאי לַכֹּהֵן;
מִכָּאן וְאֵילָךְ, סָפֵק.
אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא:
אִלּוּ בְּוָלָד בִּלְבַד בְּהֵמָה נִפְטֶרֶת,
הָיָה כִּדְבָרֶיךָ;
אֶלָּא אָמְרוּ:
סִימַן הַוָּלָד,
בִּבְהֵמָה דַּקָּה, טִנוּף;
וּבְגַסָּה, שִׁלְיָא;
וּבְאִשָּׁה, שָׁפִיר וְשִׁלְיָא.
זֶה הַכְּלָל:
כֹּל שֶׁיָּדוּעַ שֶׁבִּכְּרָה,
אֵין כָּאן לַכֹּהֵן כְּלוּם;
וְכֹל שֶׁלֹּא בִּכְּרָה,
הֲרֵי זֶה לַכֹּהֵן;
אִם סָפֵק,
יֵאָכֵל בְּמוּמוֹ לַבְּעָלִים.
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר:
בְּהֵמָה גַּסָּה שֶׁשָּׁפְעָה חֲרָרַת דָּם,
הֲרֵי זוֹ תִּקָּבֵר,
וְנִפְטְרָה מִן הַבְּכוֹרָה: