הָיָה בְּכוֹר רוֹדְפוֹ,
וּבְעָטוֹ וְעָשָׂה בּוֹ מוּם,
הֲרֵי זֶה יִשְׁחֹט עָלָיו.
כָּל הַמּוּמִין הָרְאוּיִין לָבוֹא בִּידֵי אָדָם,
רוֹעִים יִשְׂרָאֵל נֶאֱמָנִים,
וְרוֹעִים כֹּהֲנִים אֵינָן נֶאֱמָנִים.
רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר:
נֶאֱמָן הוּא עַל שֶׁל חֲבֵרוֹ,
וְאֵינוֹ נֶאֱמָן עַל שֶׁל עַצְמוֹ.
רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר:
הֶחָשׁוּד עַל דָּבָר,
לֹא דָּנוֹ,
וְלֹא מְעִידוֹ:
