חַיָּבֵי עֲרָכִים,מְמַשְׁכְּנִין אוֹתָן.
חַיָּבֵי חַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת,
אֵין מְמַשְׁכְּנִין אוֹתָן.
חַיָּבֵי עוֹלוֹת וּשְׁלָמִים,
מְמַשְׁכְּנִין אוֹתָן,
אַף עַל פִּי שֶׁאֵין מִתְכַּפֵּר לוֹ עַד שֶׁיִּתְרַצֶּה,
שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא א, ג): « לִרְצוֹנוֹ »,
כּוֹפִין אוֹתוֹ עַד שֶׁיֹּאמַר רוֹצֶה אֲנִי.
וְכֵן אַתָּה אוֹמֵר בְּגִטֵּי נָשִׁים,
כּוֹפִין אוֹתוֹ עַד שֶׁיֹּאמַר רוֹצֶה אֲנִי:
