אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ:חַיָּבֵי עֲרָכִין מְמַשְׁכְּנִין אוֹתָן –
נוֹתְנִין לוֹ מְזוֹן שְׁלֹשִׁים יוֹם,
וּכְסוּת שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ,
וּמִטָּה מֻצַּעַת,
וְסַנְדָּלִין, וּתְפִלִּין;
לוֹ,
אֲבָל לֹא לְאִשְׁתּוֹ וְלֹא לְבָנָיו.
אִם הָיָה אֻמָּן,
נוֹתְנִין לוֹ שְׁנֵי כְּלֵי אֻמְּנוּת מִכָּל מִין וָמִין.
חָרָשׁ,
נוֹתְנִין לוֹ שְׁנֵי מַעֲצָדִין וּשְׁתֵּי מְגֵרוֹת.
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:
אִם הָיָה אִכָּר,
נוֹתְנִין לוֹ אֶת צִמְדּוֹ;
חַמָּר,
נוֹתְנִין לוֹ אֶת חֲמוֹרוֹ:
