הַמּוֹכֵר אֶת שָׂדֵהוּ בִּשְׁעַת הַיּוֹבֵל,אֵינוֹ מֻתָּר לִגְאֹל פָּחוֹת מִשְּׁתֵּי שָׁנִים,
שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כה, טו):
« בְּמִסְפַּר שְׁנֵי תְבוּאֹת יִמְכָּר לָךְ ».
הָיְתָה שְׁנַת שִׁדָּפוֹן וִירָקוֹן, אוֹ שְׁבִיעִית,
אֵינָהּ עוֹלָה מִן הַמִּנְיָן;
נָרָהּ אוֹ הוֹבִירָהּ,
עוֹלָה לוֹ מִן הַמִּנְיָן.
רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר:
מְכָרָהּ לוֹ לִפְנֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה,
וְהִיא מְלֵאָה פֵּרוֹת,
הֲרֵי זֶה אוֹכֵל מִמֶּנָּה שָׁלֹשׁ תְּבוּאוֹת לִשְׁתֵּי שָׁנִים:
