הַמּוֹכֵר בַּיִת בְּבָתֵּי עָרֵי חוֹמָה,הֲרֵי זֶה גּוֹאֵל מִיָּד,
וְגוֹאֵל כָּל שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ;
הֲרֵי זֶה כְּמִין רִבִּית,
וְאֵינָהּ רִבִּית.
מֵת הַמּוֹכֵר,
יִגְאַל בְּנוֹ;
מֵת הַלּוֹקֵחַ,
יִגְאַל מִיַּד בְּנוֹ.
אֵינוֹ מוֹנֶה לוֹ שָׁנָה
אֶלָּא מִשָּׁעָה שֶׁמָּכַר לוֹ,
שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כה, ל):
« עַד מְלֹאת לוֹ שָׁנָה » (תְמִימָה);
וּכְשֶׁהוּא אוֹמֵר « תְּמִימָה »,
לְהָבִיא חֹדֶשׁ הָעִבּוּר.
רַבִּי אוֹמֵר:
יִתֵּן לוֹ שָׁנָה וְעִבּוּרָהּ:
