הָעוֹפוֹת וְהַמְּנָחוֹת אֵינָן עוֹשִין תְּמוּרָה,שֶׁלֹּא נֶאֱמַר אֶלָּא « בִּבְהֵמָה » (ויקרא כז, י).
הַצִּבּוּר וְהַשֻּׁתָּפִים אֵינָן עוֹשִׂין תְּמוּרָה,
שֶׁנֶּאֱמַר (שם): « לֹא יָמִיר אֹתוֹ »;
יָחִיד עוֹשֶׂה תְּמוּרָה,
לֹא הַצִּבּוּר וְלֹא הַשֻּׁתָּפִים עוֹשִׂים תְּמוּרָה.
קָרְבְּנוֹת בֶּדֶק הַבַּיִת אֵינָן עוֹשִים תְּמוּרָה.
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן:
וַהֲלֹא הַמַּעֲשֵׂר בִּכְלָל הָיָה,
וְלָמָּה יָצָא? לְהַקִּישׁ אֵלָיו:
מַה מַּעֲשֵׂר קָרְבַּן יָחִיד,
יָצְאוּ קָרְבְּנוֹת צִבּוּר;
מַה מַּעֲשֵׂר קָרְבַּן מִזְבֵּחַ,
יָצְאוּ קָרְבְּנוֹת בֶּדֶק הַבַּיִת: