הַלּוֹקֵחַ עֻבַּר פָּרָתוֹ שֶׁל נָכְרִי,
וְהַמּוֹכֵר לוֹ,
אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ רַשַּׁאי;
הַמִּשְׁתַּתֵּף לוֹ,
וְהַמְּקַבֵּל מִמֶּנּוּ,
וְהַנּוֹתֵן לוֹ בְּקַבָּלָה,
פָּטוּר מִן הַבְּכוֹרָה,
שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ג, יג): « בְּיִשְׂרָאֵל »,
אֲבָל לֹא בַּאֲחֵרִים.
כֹּהֲנִים וּלְוִיִּם חַיָּבִין.
לֹא נִפְטְרוּ מִבְּכוֹר בְּהֵמָה טְהוֹרָה,
וְלֹא נִפְטְרוּ אֶלָּא מִפִּדְיוֹן הַבֵּן וּמִפֶּטֶר חֲמוֹר:
