נִשְׁבַּר עֶצֶם יָדוֹ, וְעֶצֶם רַגְלוֹ,
אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ נִכָּר.
מוּמִין אֵלּוּ מָנָה אִילָא בְּיַבְנֶה,
וְהוֹדוּ לוֹ חֲכָמִים.
וְעוֹד שְׁלֹשָׁה הוֹסִיף;
אָמְרוּ לוֹ:
לֹא שָׁמַעְנוּ אֶת אֵלּוּ.
אֶת שֶׁגַּלְגַּל עֵינוֹ עָגֹל כְּשֶׁל אָדָם,
וּפִיו דּוֹמֶה לְשֶׁל חֲזִיר,
וְשֶׁנִּטַּל רֹב הַמְּדַבֵּר שֶׁל לְשׁוֹנוֹ.
וּבֵית דִּין שֶׁל אַחֲרֵיהֶן אָמְרוּ,
הֲרֵי אֵלּוּ מוּמִין:
