מַעֲשֶׂה שֶׁהַלְּחִי הַתַּחְתּוֹן עוֹדֵף עַל הָעֶלְיוֹן,
וְשָׁלַח רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל לַחֲכָמִים,
וְאָמְרוּ:
הֲרֵי זֶה מוּם.
אֹזֶן הַגְּדִי שֶׁהָיְתָה כְּפוּלָה,
אָמְרוּ חֲכָמִים:
בִּזְמַן שֶׁהִיא עֶצֶם אֶחָד, מוּם;
וְאִם אֵינָהּ עֶצֶם אֶחָד, אֵינָהּ מוּם.
רַבִּי חֲנַנְיָא בֶן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר:
זְנַב הַגְּדִי שֶׁהִיא דּוֹמָה לְשֶׁל חֲזִיר,
וְשֶׁאֵין בָּהּ שָׁלֹשׁ חֻלְיוֹת,
הֲרֵי זֶה מוּם:
