אַחַת בִּכְּרָה וְאַחַת שֶׁלֹּא בִּכְּרָה שֶׁל שְׁנֵי אֲנָשִׁים,
וְיָלְדוּ שְׁנֵי זְכָרִים,
זֶה שֶׁלֹּא בִּכְּרָה אִשְׁתּוֹ נוֹתֵן חָמֵשׁ סְלָעִים לַכֹּהֵן.
זָכָר וּנְקֵבָה,
אֵין כָּאן לַכֹּהֵן כְּלוּם.
מֵת הַבֵּן בְּתוֹךְ שְׁלֹשִׁים יוֹם,
אַף עַל פִּי שֶׁנָּתַן לַכֹּהֵן,
יַחֲזִיר לוֹ חָמֵשׁ סְלָעִים.
לְאַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹם,
אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נָתַן, יִתֵּן.
מֵת בְּיוֹם שְׁלֹשִׁים,
כְּיוֹם שֶׁלְּפָנָיו.
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר:
אִם נָתַן, לֹא יִטֹּל;
וְאִם לֹא נָתַן, לֹא יִתֵּן.
מֵת הָאָב בְּתוֹךְ שְׁלֹשִׁים יוֹם,
בְּחֶזְקַת שֶׁלֹּא נִפְדָּה,
עַד שֶׁיָּבִיא רְאָיָה שֶׁנִּפְדָּה;
לְאַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹם,
בְּחֶזְקַת שֶׁנִּפְדָּה,
עַד שֶׁיָּבִיא רְאָיָה שֶׁלֹּא נִפְדָּה.
הוּא לִפָּדוֹת וּבְנוֹ לִפָּדוֹת,
הוּא קוֹדֵם אֶת בְּנוֹ;
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
בְּנוֹ קוֹדְמוֹ,
שֶׁמִּצְוָתוֹ עַל אָבִיו,
וּמִצְוַת בְּנוֹ עָלָיו:
