בִּשְׁעַת מִיתָתוֹ, אָמַר לִבְנוֹ:
בְּנִי,
חֲזֹר בְּךָ בְּאַרְבָּעָה דְּבָרִים שֶׁהָיִיתִי אוֹמֵר.
אָמַר לוֹ:
וְלָמָּה לֹא חָזַרְתָּ בְּךָ?
אָמַר לוֹ:
אֲנִי שָׁמַעְתִּי מִפִּי הַמְּרֻבִּים,
וְהֵם שָׁמְעוּ מִפִּי הַמְּרֻבִּים;
אֲנִי עָמַדְתִּי בִּשְׁמוּעָתִי,
וְהֵם עָמְדוּ בִּשְׁמוּעָתָן.
אֲבָל אַתָּה שָׁמַעְתָּ מִפִּי הַיָּחִיד, וּמִפִּי הַמְּרֻבִּין;
מוּטָב לְהַנִּיחַ דִּבְרֵי הַיָּחִיד, וְלֶאֱחֹז בְּדִבְרֵי הַמְּרֻבִּין.
אָמַר לוֹ:
אַבָּא, פְּקֹד עָלַי לַחֲבֵרֶיךָ.
אָמַר לוֹ:
אֵינִי מַפְקִיד.
אָמַר לוֹ:
שֶׁמָּא עַוְלָה מָצָאתָ בִּי?
אָמַר לוֹ: לָאו;
מַעֲשֶׂיךָ יְקָרְבוּךָ, וּמַעֲשֶׂיךָ יְִרַחֲקוּךָ: