אֵין מַקְדִּישִׁין לִפְנֵי הַיּוֹבֵל פָּחוֹת מִשְּׁתֵּי שָׁנִים,וְלֹא גּוֹאֲלִין לְאַחַר הַיּוֹבֵל פָּחוֹת מִשָּׁנָה.
אֵין מְחַשְּׁבִין חֳדָשִׁים לַהֶקְדֵּשׁ,
אֲבָל הַהֶקְדֵּשׁ מְחַשֵּׁב חֳדָשִׁים.
הַמַּקְדִּישׁ אֶת שָׂדֵהוּ בִּשְׁעַת הַיּוֹבֵל,
נוֹתֵן בְּזֶרַע חֹמֶר שְׂעוֹרִים חֲמִשִּׁים שֶׁקֶל כֶּסֶף.
הָיוּ שָׁם נְקָעִים עֲמֻקִּים עֲשָׂרָה טְפָחִים,
אוֹ סְלָעִים גְּבוֹהִים עֲשָׂרָה טְפָחִים,
אֵין נִמְדָּדִים עִמָּהּ;
פָּחוֹת מִכָּאן,
נִמְדָּדִים עִמָּהּ.
הִקְדִּישָׁהּ שְׁתַּיִם אוֹ שָׁלֹשׁ שָׁנִים לִפְנֵי הַיּוֹבֵל,
נוֹתֵן סֶלַע וּפֻנְדְּיוֹן לְשָׁנָה.
אִם אָמַר: הֲרֵינִי נוֹתֵן דְּבַר שָׁנָה בְּשָׁנָה,
אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ,
אֶלָּא נוֹתֵן אֶת כֻּלּוֹ כְּאֶחָד:
