הַמַּקְדִּישׁ אֶת שָׂדֵהוּ בְּשָׁעָה שֶׁאֵינָהּ יוֹבֵל,אוֹמְרִים לוֹ:
פְּתַח אַתָּה רִאשׁוֹן;
שֶׁהַבְּעָלִים נוֹתְנִים חֹמֶשׁ,
וְכָל אָדָם אֵינוֹ נוֹתֵן חֹמֶשׁ.
מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁהִקְדִּישׁ אֶת שָׂדֵהוּ מִפְּנֵי רָעָתָהּ.
אָמְרוּ לוֹ: פְּתַח אַתָּה רִאשׁוֹן.
אָמַר: הֲרֵי הִיא שֶׁלִּי בְּאִסָּר.
אָמַר רַבִּי יוֹסֵי:
לֹא אָמַר זֶה אֶלָּא בְּכַבֵּיצָה;
שֶׁהַהֶקְדֵּשׁ נִפְדֶּה בְּכֶסֶף וּבִשְׁוֵה כֶּסֶף.
אָמַר לוֹ: הִגִּיעָתְךָ.
נִמְצָא מַפְסִיד אִסָּר,
וְשָׂדֵהוּ לְפָנָיו: