מַחֲרִים אָדָם מִצֹּאנוֹ וּמִבְּקָרוֹ,מֵעֲבָדָיו וּמִשִּׁפְחוֹתָיו הַכְּנַעֲנִים,
וּמִשְּׂדֵה אֲחֻזָּתוֹ.
וְאִם הֶחֱרִים אֶת כֻּלָּן,
אֵינָן מֻחְרָמִין,
דִּבְרֵי רַבִּי אֶלְעָזָר.
אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה:
מָה אִם לַגָּבוֹהַּ אֵין אָדָם רַשַּׁאי לְהַחֲרִים אֶת כָּל נְכָסָיו,
עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁיְּהֵא אָדָם חַיָּב לִהְיוֹת חָס עַל נְכָסָיו:
