יִשְׂרָאֵל שֶׁיָּרַשׁ אֲבִי אִמּוֹ לֵוִי,אֵינוֹ גּוֹאֵל כַּסֵּדֶר הַזֶּה;
וְכֵן לֵוִי שֶׁיָּרַשׁ אֶת אֲבִי אִמּוֹ יִשְׂרָאֵל
אֵינוֹ גּוֹאֵל כַּסֵּדֶר הַזֶּה,
שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כה, לג): « כִּי בָתֵּי עָרֵי הַלְוִיִּם »,
עַד שֶׁיְהֵא לֵוִי וּבְעָרֵי הַלְוִיִּם,
דִּבְרֵי רַבִּי.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
אֵין הַדְּבָרִים אֲמוּרִים אֶלָּא בְּעָרֵי הַלְוִיִּם.
אֵין עוֹשִׂים שָׂדֶה מִגְרָשׁ, וְלֹא מִגְרָשׁ שָׂדֶה,
וְלֹא מִגְרָשׁ עִיר, וְלֹא עִיר מִגְרָשׁ.
אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר:
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּעָרֵי הַלְוִיִּם;
אֲבָל בְּעָרֵי יִשְׂרָאֵל,
עוֹשִין שָׂדֶה מִגְרָשׁ,
וְלֹא מִגְרָשׁ שָׂדֶה;
מִגְרָשׁ עִיר,
וְלֹא עִיר מִגְרָשׁ,
כְּדֵי שֶׁלֹּא יַחֲרִיבוּ אֶת עָרֵי יִשְׂרָאֵל.
הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם
מוֹכְרִים לְעוֹלָם, וְגוֹאֲלִים לְעוֹלָם,
שֶׁנֶּאֱמַר:
« גְּאֻלַּת עוֹלָם תִּהְיֶה לַלְוִיִּם » (שם כה, לב):
