וְכַמָּה הוּא מְרֻבֶּה?בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: שְׁתֵּי רְחֵלוֹת,
שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיהו ז, כא):
« יְחַיֶּה אִישׁ עֶגְלַת בָּקָר וּשְׁתֵּי צֹאן »;
וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: חָמֵשׁ,
שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א כה, יח):
« חָמֵשׁ צֹאן עֲשׂוּיוֹת ».
רַבִּי דּוֹסָא בֶּן הָרְכִּינַס אוֹמֵר:
חָמֵשׁ רְחֵלוֹת גּוֹזְזוֹת מָנֶה מָנֶה וּפְרָס,
חַיָּבוֹת בְּרֵאשִׁית הַגֵּז;
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
חָמֵשׁ רְחֵלוֹת גּוֹזְזוֹת כָּל שֶׁהֵן.
וְכַמָּה נוֹתְנִין לוֹ?
מִשְׁקַל חָמֵשׁ סְלָעִים בִּיהוּדָה,
שֶׁהֵן עֶשֶׂר סְלָעִים בַּגָּלִיל,
מְלֻבָּן וְלֹא צוֹאִי,
כְּדֵי לַעֲשׁוֹת מִמֶּנּוּ בֶּגֶד קָטָן;
שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יח, ד): « תִּתֶּן לוֹ »,
שֶׁיְּהֵא בּוֹ כְּדֵי מַתָּנָה.
לֹא הִסְפִּיק לִתְּנוֹ לוֹ עַד שֶׁצְּבָעוֹ,
פָּטוּר;
לִבְּנוֹ וְלֹא צְבָעוֹ,
חַיָּב.
הַלּוֹקֵחַ גֵּז צֹאנוֹ שֶׁל נָכְרִי,
פָּטוּר מֵרֵאשִׁית הַגֵּז.
הַלּוֹקֵחַ גֵּז צֹאנוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ,
אִם שִׁיֵּר הַמּוֹכֵר,
הַמּוֹכֵר חַיָּב;
לֹא שִׁיֵּר,
הַלּוֹקֵחַ חַיָּב.
הָיוּ לוֹ שְׁנֵי מִינִין, שְׁחוּפוֹת וּלְבָנוֹת,
מָכַר לוֹ שְׁחוּפוֹת אֲבָל לֹא לְבָנוֹת,
זְכָרִים אֲבָל לֹא נְקֵבוֹת,
זֶה נוֹתֵן לְעַצְמוֹ, וְזֶה נוֹתֵן לְעַצְמוֹ:
