הָיְתָה מְעוֹפֶפֶת,בִּזְמַן שֶׁכְּנָפֶיהָ נוֹגְעוֹת בַּקֵּן,
חַיָּב לְשַׁלֵּחַ;
אֵין כְּנָפֶיהָ נוֹגְעוֹת בַּקֵּן,
פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּחַ.
אֵין שָׁם אֶלָּא אֶפְרוֹחַ אֶחָד אוֹ בֵּיצָה אַחַת,
חַיָּב לְשַׁלֵּחַ,
שֶׁנֶּאֱמַר « קַן » (דברים כב, ו),
קֵן מִכָּל מָקוֹם.
הָיוּ שָׁם אֶפְרוֹחִין מַפְרִיחִין אוֹ בֵּיצִים מוּזָרוֹת,
פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּחַ,
שֶׁנֶּאֱמַר: « וְהָאֵם רֹבֶצֶת עַל הָאֶפְרֹחִים אוֹ עַל הַבֵּיצִים » (שם);
מָה אֶפְרוֹחִין בְּנֵי קַיָּמָא,
אַף בֵּיצִים בְּנֵי קַיָּמָא,
יָצְאוּ מוּזָרוֹת;
וּמָה הַבֵּיצִים צְרִיכִין לְאִמָּן,
אַף הָאֶפְרוֹחִין צְרִיכִין לְאִמָּן,
יָצְאוּ מַפְרִיחִין.
שִׁלְּחָהּ וְחָזְרָה, שִׁלְּחָהּ וְחָזְרָה,
אֲפִלּוּ אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה פְּעָמִים,
חַיָּב,
שֶׁנֶּאֱמַר: « שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח ».
אָמַר: « הֲרֵינִי נוֹטֵל אֶת הָאֵם וּמְשַׁלֵּחַ אֶת הַבָּנִים »,
חַיָּב לְשַׁלֵּחַ, שֶׁנֶּאֱמַר:
« שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם ».
נָטַל הַבָּנִים וְהֶחֱזִירָן לַקֵּן,
וְאַחַר כָּךְ חָזְרָה הָאֵם עֲלֵיהֶם,
פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּחַ:
