Houlin 2-6

הַשּׁוֹחֵט אֶת הַמְּסֻכֶּנֶת,רַבָּן (שִׁמְעוֹן בֶּן) גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: עַד שֶׁתְּפַרְכֵּס בַּיָּד וּבָרֶגֶל. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: דַּיָּהּ אִם זִנְּקָה. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: אַף הַשּׁוֹחֵט בַּלַּיְלָה, וּלְמָחָר הִשְׁכִּים וּמָצָא כְּתָלִים מְלֵאִים דָּם, כְּשֵׁרָה, שֶׁזִּנְּקָה; וּכְמִדַּת רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. וַחֲכָמים אוֹמְרִים: עַד שֶׁתְּפַרְכֵּס, אוֹ בַּיָּד אוֹ בָּרֶגֶל, אוֹ עַד שֶׁתְּכַשְׁכֵּשׁ בִּזְנָבָהּ; אֶחָד בְּהֵמָה דַּקָּה, וְאֶחָד בְּהֵמָה גַּסָּה. בְּהֵמָה דַּקָּה שֶׁפָּשְׁטָה יָדָהּ וְלֹא הֶחֱזִירָה, פְּסוּלָה, שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא הוֹצָאַת נֶפֶשׁ בִּלְבַד. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? שֶׁהָיְתָה בְּחֶזְקַת מְסֻכֶּנֶת; אֲבָל אִם הָיְתָה בְּחֶזְקַת בְּרִיאָה, אֲפִלּוּ אֵין בָּהּ אֶחָד מִכָּל הַסִּימָנִים הַלָּלוּ, כְּשֵׁרָה: