הָעוֹר, וְהָרֹטֶב, וְהַקִּיפָה,וְהָאָלָל, וְהָעֲצָמוֹת, וְהַגִּידִין,
וְהַקַּרְנַיִם, וְהַטְּלָפַיִם,
מִצְטָרְפִין לְטַמֵּא טֻמְאַת אֳכָלִין,
אֲבָל לֹא טֻמְאַת נְבֵלוֹת.
כַּיּוֹצֵא בּוֹ,
הַשּׁוֹחֵט בְּהֵמָה טְמֵאָה לְנָכְרִי וּמְפַרְכֶּסֶת,
מְטַמְּאָה טֻמְאַת אֳכָלִין,
אֲבָל לֹא טֻמְאַת נְבֵלוֹת,
עַד שֶׁתָּמוּת,
אוֹ עַד שֶׁיַּתִּיז אֶת רֹאשָׁהּ.
רִבָּה לְטַמֵּא טֻמְאַת אֳכָלִין,
מִמַּה שֶּׁרִבָּה לְטַמֵּא טֻמְאַת נְבֵלוֹת.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
הָאָלָל הַמְּכֻנָּס,
אִם יֵשׁ בּוֹ כְּזַיִת בְּמָקוֹם אֶחָד,
חַיָּב עָלָיו:
