הַטְּמֵאִין שֶּבִּכְלֵי חֶרֶס, טַבְלָא שֶׁיֵּשׁ לָהּ לִזְבֵּז, וּמַחְתָּה שְׁלֵמָה, וְטַבְלָא שֶׁהִיא מְלֵאָה קְעָרוֹת. נִטְמְאָה אַחַת מֵהֶם בְּשֶׁרֶץ, לֹא נִטְמְאוּ כֻלָּם; אִם יֵּשׁ לָהּ לִזְבֵּז עוֹדֵף, נִטְמְאָה אַחַת מֵהֶם, נִטְמְאוּ כֻלָּן. וְכֵן בֵּית תַבְלִין שֶׁל חֶרֶס וְקַלְמָרִים הַמְּתוֹאָמוֹת וּבֵית תְבַלְּין שֶׁל עֵץ שֶׁנִטְמָא אֶחָד בְּמַשְׁקֶה, לֹא נִטְמָא חֲבֵרוֹ. רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אוֹמֵר, חוֹלְקִין אֶת עָבְיוֹ: הַמְּשַמֵּשׁ לַטָּמֵא – טָמֵא, הַמְּשַמֵּשׁ לַטָּהוֹר – טָהוֹר. אִם יֵּשׁ לוֹ לִזְבֵּז עוֹדֵף, נִטְמָא אֶחָד מֵהֶם, נִטְמָא חֲבֵרוֹ.
