עוֹר שֶׁהוּא טָמֵא מִדְרָס,וְחִשֵּׁב עָלָיו לָרְצוּעוֹת וְלַסַּנְדָּלִין,
כֵּיוָן שֶׁנָּתַן בּוֹ אֶת הָאִזְמֵל, טָהוֹר,
דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה;
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
עַד שֶׁיְּמַעֲטֶנּוּ פָּחוּת מֵחֲמִשָּׁה טְפָחִים.
רַבִּי אֶלְעָזָר בַּר צָדוֹק אוֹמֵר:
אַף הָעוֹשֶׂה מִטְפַּחַת מִן הָעוֹר, טְמֵאָה;
וּמִן הַכֶּסֶת, טְהוֹרָה: