וְלַד חַטָּאת,וּתְמוּרַת חַטָּאת,
וְחַטָּאת שֶׁמֵּתוּ בְּעָלֶיהָ,
יָמוּתוּ.
שֶׁעָבְרָה שְׁנָתָהּ,
וְשֶׁאָבְדָה, וְנִמְצֵאת בַּעֲלַת מוּם,
אִם מִשֶּׁכִּפְּרוּ הַבְּעָלִים,
תָּמוּת,
וְאֵינָהּ עוֹשָׂה תְּמוּרָה;
לֹא נֶהֱנִין, וְלֹא מוֹעֲלִין.
אִם עַד שֶׁלֹּא כִּפְּרוּ הַבְּעָלִים,
תִּרְעֶה עַד שֶׁתִּסְתָּאֵב,
וְתִמָּכֵר,
וְיָבִיא בְּדָמֶיהָ אַחֶרֶת;
וְעוֹשָׂה תְּמוּרָה,
וּמוֹעֲלִין בָּהּ:
