Avoda Zara 2-5
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה:
שָׁאַל רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אֶת רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ,
כְּשֶׁהָיוּ מְהַלְּכִין בַּדֶּרֶךְ;
אָמַר לוֹ:
מִפְּנֵי מָה אָסְרוּ גְּבִינוֹת שֶׁל גּוֹיִם?
אָמַר לוֹ:
מִפְּנֵי שֶׁמַּעֲמִידִין אוֹתָהּ בְּקֵבָה שֶׁל נְבֵלָה.
אָמַר לוֹ:
וַהֲלֹא קֵבַת עוֹלָה חֲמוּרָה מִקֵּבַת נְבֵלָה,
וְאָמְרוּ:
כֹּהֵן שֶׁדַּעְתּוֹ יָפָה – שׂוֹרְפָהּ חַיָּה,
וְלֹא מוֹעֲלִין.
חָזַר וְאָמַר לוֹ:
מִפְּנֵי שֶׁמַּעֲמִידִין אוֹתָהּ בְּקֵבַת עֶגְלֵי עֲבוֹדָה זָרָה.
אָמַר לוֹ:
אִם כֵּן, לָמָּה לֹא אֲסָרוּהָ בַּהֲנָאָה?
הִשִּׂיאוֹ לְדָבָר אַחֵר.
אָמַר לוֹ:
יִשְׁמָעֵאל אָחִי,
הֵיאָךְ אַתָּה קוֹרֵא:
"כִּי טוֹבִים דֹּדֶיךָ מִיָּיִן" (שיר השירים א, ב),
אוֹ "כִּי טוֹבִים דּוֹדַיִךְ"?
אָמַר לוֹ:
כִּי טוֹבִים דּוֹדַיִךְ.
אָמַר לוֹ:
אֵין הַדָּבָר כֵּן,
שֶׁהֲרֵי חֲבֵרוֹ מְלַמֵּד עָלָיו:
"לְרֵיחַ שְׁמָנֶיךָ טוֹבִים":