וּשְׁנֵי פִּשְׁפָּשִׁין הָיוּ לוֹ לַשַּׁעַר הַגָּדוֹל, אֶחָד בַּצָּפוֹן, וְאֶחָד בַּדָּרוֹם. שֶׁבַּדָּרוֹם –לֹא נִכְנַס בּוֹ אָדָם מֵעוֹלָם; וְעָלָיו הוּא מְפֹרָשׁ עַל יְדֵי יְחֶזְקֵאל, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל מד, ב): \"וַיֹּאמֶר אֵלַי ה'\"הַשַּׁעַר הַזֶּה סָגוּר יִהְיֶה לֹא יִפָּתֵחַ\"וְאִישׁ לֹא יָבֹא בוֹ\"כִּי ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בָּא בוֹ\"וְהָיָה סָגוּר\". נָטַל אֶת הַמַּפְתֵּחַוּפָתַח אֶת הַפִּשְׁפָּשׁוְנִכְנַס לְהַתָּא, וּמֵהַתָּא לַהֵיכָל. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בְּתוֹךְ עָבְיוֹ שֶׁל כֹּתֶל הָיָה מְהַלֵּךְ, עַד שֶׁנִּמְצָא עוֹמֵד בֵּין שְׁנֵי הַשְּׁעָרִים; וּפָתַח אֶת הַחִיצוֹנוֹת מִבִּפְנִים, וְאֶת הַפְּנִימִיּוֹת מִבַּחוּץ: