וּשְׁנֵי פִּשְׁפָּשִׁין הָיוּ לוֹ לַשַּׁעַר הַגָּדוֹל,אֶחָד בַּצָּפוֹן, וְאֶחָד בַּדָּרוֹם.שֶׁבַּדָּרוֹם –לֹא נִכְנַס בּוֹ אָדָם מֵעוֹלָם;וְעָלָיו הוּא מְפֹרָשׁ עַל יְדֵי יְחֶזְקֵאל,שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל מד, ב):\ »וַיֹּאמֶר אֵלַי ה’\ »הַשַּׁעַר הַזֶּה סָגוּר יִהְיֶה לֹא יִפָּתֵחַ\ »וְאִישׁ לֹא יָבֹא בוֹ\ »כִּי ה’ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בָּא בוֹ\ »וְהָיָה סָגוּר\ ».נָטַל אֶת הַמַּפְתֵּחַוּפָתַח אֶת הַפִּשְׁפָּשׁוְנִכְנַס לְהַתָּא,וּמֵהַתָּא לַהֵיכָל.רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:בְּתוֹךְ עָבְיוֹ שֶׁל כֹּתֶל הָיָה מְהַלֵּךְ,עַד שֶׁנִּמְצָא עוֹמֵד בֵּין שְׁנֵי הַשְּׁעָרִים;וּפָתַח אֶת הַחִיצוֹנוֹת מִבִּפְנִים,וְאֶת הַפְּנִימִיּוֹת מִבַּחוּץ:
