כָּל חַיְּבֵי כָּרֵתוֹת שֶׁלָּקוּ,נִפְטְרוּ יְדֵי כְּרֵתָתָן,
שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כה, ג): « וְנִקְלָה אָחִיךָ לְעֵינֶיךָ »,
כְּשֶׁלָּקָה – הֲרֵי הוּא כְּאָחִיךָ,
דִּבְרֵי רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן גַּמְלִיאֵל.
אָמַר רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן גַּמְלִיאֵל:
מָה אִם הָעוֹבֵר עֲבֵרָה אַחַת, נוֹטֵל נַפְשׁוֹ עָלֶיהָ;
הָעוֹשֶׂה מִצְוָה אַחַת,
עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁתִּנָּתֵן לוֹ נַפְשׁוֹ.
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
מִמְּקוֹמוֹ הוּא לָמֵד,
שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יח, כט): « וְנִכְרְתוּ הַנְּפָשׁוֹת הָעֹשֹׂת » וְגוֹ’,
וְאוֹמֵר (ויקרא יח, ה): « אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם ».
הָא, כָּל הַיּוֹשֵׁב וְלֹא עָבַר עֲבֵרָה,
נוֹתְנִין לוֹ שָׂכָר כְּעוֹשֶׂה מִצְוָה.
רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר רַבִּי אוֹמֵר,
הֲרֵי הוּא אוֹמֵר (דברים יב, כג): « רַק חֲזַק לְבִלְתִּי אֲכֹל הַדָּם כִּי הַדָּם הוּא הַנָּפֶשׁ » וְגוֹמֵר.
וּמָה אִם הַדָּם,
שֶׁנַּפְשׁוֹ שֶׁל אָדָם קָצָה מִמֶּנּוּ,
הַפּוֹרֵשׁ מִמֶּנּו מְקַבֵּל שָׂכָר;
גָּזֵל וַעֲרָיוֹת,
שֶׁנַּפְשׁוֹ שֶׁל אָדָם מִתְאַוָּה לָהֶן וּמְחַמְּדַתָּן,
הַפּוֹרֵשׁ מֵהֶן,
עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁיִּזְכֶּה,
לוֹ וּלְדוֹרוֹתָיו וּלְדוֹרוֹת דּוֹרוֹתָיו,
עַד סוֹף כָל הַדּוֹרוֹת: