כֵּיצַד מַלְקִין אוֹתוֹ?
כּוֹפֵת שְׁתֵּי יָדָיו עַל הָעַמּוּד הֵילָךְ וְהֵילָךְ,
וְחַזַּן הַכְּנֶסֶת אוֹחֵז בִּבְגָדָיו.
אִם נִקְרְעוּ – נִקְרְעוּ,
וְאִם נִפְרְמוּ – נִפְרְמוּ,
עַד שֶׁהוּא מְגַלֶּה אֶת לִבּוֹ.
וְהָאֶבֶן נְתוּנָה מֵאַחֲרָיו,
חַזַּן הַכְּנֶסֶת עוֹמֵד עָלֶיהָ.
וּרְצוּעָה שֶׁל עֵגֶל בְּיָדוֹ,
כְּפוּלָה אֶחָד לִשְׁנַיִם, וּשְׁנַיִם לְאַרְבָּעָה,
וּשְׁתֵּי רְצוּעוֹת עוֹלוֹת וְיוֹרְדוֹת בָּהּ,