Temoura 2-2
חַטַּאת הַיָּחִיד שֶׁכִּפְּרוּ בְּעָלָיו, מֵתוֹת;
וְשֶׁל צִבּוּר, אֵינָן מֵתוֹת.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר,
יָמוּתוּ.
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן:
מַה מָּצִינוּ בִּוְלַד חַטָּאת וּבִתְמוּרַת חַטָּאת וּבְחַטָּאת שֶׁמֵּתוּ בְּעָלֶיהָ,
בְּיָחִיד דְּבָרִים אֲמוּרִים אֲבָל לֹא בְּצִבּוּר,
אַף שֶׁכִּפְּרוּ הַבְּעָלִים וְשֶׁעָבְרָה שְׁנָתָן,
בְּיָחִיד דְּבָרִים אֲמוּרִים אֲבָל לֹא בְּצִבּוּר: