Temoura 6-4
נָתַן לָהּ כְּסָפִים,
הֲרֵי אֵלּוּ מֻתָּרִין.
יֵינוֹת, שְׁמָנִים, וּסְלָתוֹת,
וְכָל דָּבָר שֶׁכַּיּוֹצֵא בּוֹ קָרֵב עַל גַּבֵּי מִזְבֵּחַ,
אָסוּר.
נָתַן לָהּ מֻקְדָּשִׁין,
הֲרֵי אֵלּוּ מֻתָּרִין;
עוֹפוֹת,
הֲרֵי אֵלּוּ אֲסוּרִין.
שֶׁהָיָה בַּדִּין:
מָה אִם הַמֻּקְדָּשִׁין,
שֶׁהַמּוּם פּוֹסֵל בָּהֶם,
אֵין אֶתְנָן וּמְחִיר חָל עֲלֵיהֶן;
עוֹפוֹת,
שֶׁאֵין הַמּוּם פּוֹסֵל בָּהֶן,
אֵינוֹ בְּדִין שֶׁלֹּא יְהֵא אֶתְנָן וּמְחִיר חָל עֲלֵיהֶן?
תַּלְמוּד לוֹמַר: "לְכָל נֶדֶר",
לְהָבִיא אֶת הָעוֹף: