אַרְבַּע מִדּוֹת בְּנוֹתְנֵי צְדָקָה.
הָרוֹצֶה שֶׁיִּתֵּן וְלֹא יִתְּנוּ אֲחֵרִים,
עֵינוֹ רָעָה בְּשֶׁל אֲחֵרִים.
יִתְּנוּ אֲחֵרִים וְהוּא לֹא יִתֵּן,
עֵינוֹ רָעָה בְּשֶׁלּוֹ.
יִתֵּן וְיִתְּנוּ אֲחֵרִים,
חָסִיד;
לֹא יִתֵּן וְלֹא יִתְּנוּ אֲחֵרִים,
רָשָׁע: