הַזּוֹרֵק אֶבֶן לִרְשׁוּת הָרַבִּים וְהָרַג,הֲרֵי זֶה גּוֹלֶה.
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר:
אִם מִכְּשֶׁיָּצְאתָה הָאֶבֶן מִיָּדוֹ – הוֹצִיא הַלָּז אֶת רֹאשׁוֹ וְקִבְּלָהּ,
הֲרֵי זֶה פָּטוּר.
זָרַק אֶת הָאֶבֶן לַחֲצֵרוֹ וְהָרַג,
אִם יֵשׁ רְשׁוּת לַנִּזָּק לִכָּנֵס לְשָׁם,
גּוֹלֶה;
וְאִם לָאו, אֵינוֹ גּוֹלֶה,
שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יט, ה), « וַאֲשֶׁר יָבֹא אֶת רֵעֵהוּ בַיַּעַר »:
מָה הַיַּעַר – רְשׁוּת לַנִּזָּק וְלַמַּזִּיק לִכָּנֵס לְשָׁם;
יָצָא חֲצַר בַּעַל הַבַּיִת,
שֶׁאֵין רְשׁוּת לַנִּזָּק וְלַמַּזִּיק לִכָּנֵס לְשָׁם.
אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר:
מָה חֲטִיבַת עֵצִים רְשׁוּת;
יָצָא הָאָב הַמַּכֶּה אֶת בְּנוֹ,
וְהָרַב הָרוֹדֶה אֶת תַּלְמִידוֹ,
וּשְׁלִיחַ בֵּית דִּין:
