שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים אָמְרוּ לִפְנֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל,
וְלֹא אָמַר בָּהֶם לֹא אִסּוּר וְ[לֹא] הֶתֵּר,
וּפֵרְשָׁן רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן מַתְיָא.
הַמֵּפִיס מֻרְסָא בְּשַׁבָּת,
אִם לַעֲשׂוֹת לָהּ פֶּה, חַיָּב;
וְאִם לְהוֹצִיא מִמֶּנָּה לֵחָה, פָּטוּר.
וְעַל הַצָּד נָחָשׁ בְּשַׁבָּת,
אִם מִתְעַסֵּק שֶׁלֹּא יִשְּׁכֶנּוּ, פָּטוּר;
וְאִם לִרְפוּאָה, חַיָּב.
וְעַל לְפָסִין אִירוֹנִיּוֹת,
שֶׁהֵם טְהוֹרוֹת בְּאֹהֶל הַמֵּת,
וּטְמֵאוֹת בְּמַשָּׂא הַזָּב.
רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן צָדוֹק אוֹמֵר:
אַף בְּמַשָּׂא הַזָּב טְהוֹרוֹת,
מִפְּנֵי שֶׁלֹּא נִגְמְרָה מְלַאכְתָּן: