הֵעִיד רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְרַבִּי נְחוּנְיָא בֶּן אֱלִינָתָן אִישׁ כְּפַר הַבַּבְלִי,
עַל אֵבֶר מִן הַמֵּת, שֶׁהוּא טָמֵא;
שֶׁרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:
לֹא אָמְרוּ אֶלָּא עַל אֵבֶר מִן הַחַי.
אָמְרוּ לוֹ:
וַהֲלֹא קַל וָחֹמֶר!
וּמַה מִן הַחַי, שֶׁהוּא טָהוֹר, אֵבֶר הַפּוֹרֵשׁ מִמֶּנּו טָמֵא,
הַמֵּת, שֶׁהוּא טָמֵא, אֵינוֹ דִּין שֶׁיִּהְיֶה אֵבֶר הַפּוֹרֵשׁ מִמֶּנּוּ טָמֵא?
אָמַר לָהֶם:
לֹא אָמְרוּ אֶלָּא עַל אֵבֶר מִן הַחַי.
דָּבָר אַחֵר:
מְרֻבָּה טֻמְאַת הַחַיִּים מִטֻּמְאַת הַמֵּתִים,
שֶׁהַחַי עוֹשֶׂה מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב מִתַּחְתָּיו לְטַמֵּא אָדָם וּלְטַמֵּא בְּגָדִים,
וְעַל גַּבָּיו מַדָּף, לְטַמֵּא אֳכָלִים וּמַשְׁקִין,
מַה שֶּׁאֵין הַמֵּת מְטַמֵּא: