הָיָה אוֹכֵל עִמּוֹ עַל הַשֻּׁלְחָן,וְהִנִּיחַ לִגִינָה עַל הַשֻּׁלְחָן,
וּלְגִינָה עַל הַדֻּלְבְּקִי,
וְהִנִּיחוֹ וְיָצָא,
מַה שֶּׁעַל הַשֻּׁלְחָן, אָסוּר;
וּמַה שֶּׁעַל הַדֻּלְבְּקִי, מֻתָּר.
וְאִם אָמַר לוֹ:
הֱוֵי מוֹזֵג וְשׁוֹתֶה,
אַף שֶׁעַל הַדֻּלְבְּקִי אָסוּר.
חָבִיּוֹת פְּתוּחוֹת, אֲסוּרוֹת.
סְתוּמוֹת,
כְּדֵי שֶׁיִּפְתַּח וְיִגֹּף וְתִגֹּב:
