הַמְּטַהֵר יֵינוֹ שֶׁל נָכְרִי,
וְנוֹתְנוֹ בִּרְשׁוּתוֹ בְּבַיִת הַפָּתוּחַ לִרְשׁוּת הָרַבִּים,
בְּעִיר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ גּוֹיִם וְיִשְׂרְאֵלִים,
מֻתָּר.
בְּעִיר שֶׁכֻּלָּה גּוֹיִם,
אָסוּר,
עַד שֶׁיּוֹשִׁיב שׁוֹמֵר.
וְאֵין הַשּׁוֹמֵר צָרִיךְ לִהְיוֹת יוֹשֵׁב וּמְשַׁמֵּר;
אַף עַל פִּי שֶׁהוּא יוֹצֵא וְנִכְנָס, מֻתָּר.
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר,
כָּל רְשׁוּת גּוֹיִם אַחַת הִיא: