Avoda Zara 5-7

אֻמָּנִין שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁלַח לָהֶם נָכְרִי חָבִית שֶׁל יֵין נֶסֶךְ בִּשְׂכָרָן, מֻתָּרִים לוֹמַר לוֹ: תֵּן לָנוּ אֶת דָּמֶיהָ. וְאִם מִשֶּׁנִּכְנְסָה לִרְשׁוּתָן, אָסוּר. הַמּוֹכֵר יֵינוֹ לְנָכְרִי, פָּסַק עַד שֶׁלֹּא מָדַד, דָּמָיו מֻתָּרִין; מָדַד עַד שֶׁלֹּא פָּסַק, דָּמָיו אֲסוּרִין. נָטַל אֶת הַמַּשְׁפֵּךְ וּמָדַד לְתוֹךְ צְלוֹחִיתוֹ שֶׁל יִשְׂרָאֵל, אִם יֶשׁ בּוֹ עַכֶּבֶת יַיִן, אָסוּר. הַמְּעָרֶה מִכְּלִי אֶל כְּלִי, אֵת שֶׁעֵרָה מִמֶּנּו, מֻתָּר; וְאֵת שֶׁעֵרָה לְתוֹכוֹ, אָסוּר: